הרבה אנשים יעידו כי הם לא מספיק מאמינים בעצמם ואינם רואים את עצמם כבעלי יכולת- יכולת להתפתח, ללמוד, להרחיב אופקים, להיכנס למערכת יחסים ועוד…
למעשה, החוסר אמונה בעצמנו גורם לנו להישאר באיזור הנוחות ולא לשאוף קדימה, ובהרבה מן המקרים הוא קשור לביקורת עצמית הרסנית.
אין ספק שרוב היכולת שלנו להאמין בעצמנו וביכולות שלנו, מגיע משנות הילדות, כאשר לא חווינו בבית את מלוא תשומת הלב והביטחון שהיינו צריכים כילדים, או לחלופין- נתקלנו ביחס מאשים, ביקורתי או מאיים.
מסוגלות עצמית היא האמונה היציבה שאומרת: "יש לי את מה שצריך בשביל להצליח". תעשיין הרכב הנרי פורד אמר על זה פעם: "בין אם אתה מאמין שתוכל להצליח ובין אם לא, אתה צודק". האמונה בעצמנו, אינה תלויה בכישרונם של החברים או בסיועו של בן/ בת הזוג, אלא זו ההכרה בכוח שמסתתר בידיים שלנו ובתוך נפשנו פנימה. תפיסת המסוגלות העצמית שלנו מגדירה מה אנו יכולים לעשות ועל מה כדאי לנו לעבוד יותר כדי להצליח. היא יכולה להיות קרובה למציאות, או רחוקה ממנה כרחוק המזרח מן המערב, ועדיין היא תשפיע על הפעולות, הרגשות, המעשים והמציאות שלנו.
פרופ' אלברט בנדורה היה מראשוני הפסיכולוגיה החברתית שדיברו על אמונה עצמית. הוא הסביר שכל אחד מאיתנו מחזיק סניף קטן שנקרא "מערכת העצמי", שבו מזכירה חייכנית שומרת ומתייקת קלסרים על גבי קלסרים של התפיסה העצמית שלנו. כל הצלחה, כישלון, כישרון, יוזמה או אתגר שחווינו בחיינו מוכנס לשמרדף ומונח על מדף. אנו אוספים את החוויות הללו מאז שהיינו ילדים. אנו פועלים היום בהתאם לניסיון העבר, לחוויות חיוביות ושליליות ולהררי המידע שאספנו בראשנו. יוצא מכך, שאם יש לנו עבר עגום של עמידה מול קהל ועתה התבקשנו להגיש פרזנטציה, המזכירה תאמר לכם: "אני לא חושבת שכדאי, בוס".
חוקרים ופסיכולוגים בוחנים את השפעות ההערכה העצמית הזאת ללא הרף מאז שנולדה כתיאוריה בשנת 1977 ועד היום. המחקרים מראים שוב ושוב שהמסוגלות העצמית שלנו משפיעה על כל תחומי החיים.
היום כאשר נרצה לתקן את האמונה בעצמנו, כנראה שניתקל באמונות מגבילות שיקשו עלינו…
הינה כמה טיפים שיעזרו :
באהבה,
הדס דגן- איזון גוף נפש דרך תת המודע.