האם גם אנחנו כאנשים מבוגרים יכולים לחזור ל'חופש הגדול'?
חודשי יולי – אוגוסט הרותחים כבר כאן והם הביאו איתם את הזמן האהוב על כל הילדים:
החופש הגדול.
זוכרים את ימי חופשת הקיץ שלכם?
זה היה זמן של הנאה והתחדשות, משחק חופשי ואין-סוף אפשרויות.
אבל ככל שאנחנו מתבגרים, המושג "חופש" הופך למשהו קצת יותר מורכב. החיים מלאים אחריות, לחצים וציפיות, לא פעם אנו מוצאים את עצמנו כבולים לדפוסי חשיבה והתנהגות שחוזרים על עצמם,
גם אם הם כבר לא באמת הולמים את מי שאנחנו ובעיקר: מי שאנחנו רוצים להיות.
הסיבה לכך, על פי תפיסת תרפיית המימדים, נעוצה במידה רבה בחוויות מעצבות מהעבר – לעתים קרובות דווקא מתקופת הילדות. כל אירוע משמעותי ובמיוחד אירוע טראומטי משנים אלו (ובכלל), משאיר "חותם אנרגטי" בשדות התודעה העמוקים שלנו. והחותם הזה ממשיך להשפיע על האישיות שלנו, על בחירותינו ועל האופן שבו אנו תופסים את המציאות, למרות שבפועל? סביר להניח שכבר שכחנו מאותו אירוע ממזמן…
למעשה, מחקרים בתחום הפסיכו-נירו-אימונולוגיה מראים שטראומות מוקדמות ממש יכולות לשנות פיזית את המבנים במוח שלנו, וליצור נטייה ארוכת טווח לפרשנות של מתח ואיום.
אבל הבשורה של תרפיית המימדים היא שניתן להשתחרר מההשפעות המגבילות האלה,
ממש כמו לצאת לחופשי מכלא פנימי.
באמצעות טכניקות מתקדמות לאיתור ולפירוק של החסמים האנרגטיים בתת-המודע,
אנחנו יכולים לשחרר את האנרגיה הכלואה ולהשיב את הגוף והנפש למצב טבעי של זרימה.
בדומה לתהליך של שחרור פיזי של שריר תפוס,
גם כאן תהליך השחרור האנרגטי מלווהלעתים בתחושה מורגשת של התרת קשרים והתמתחות.
אנשים מדווחים שהם מרגישים קלים יותר, נושמים יותר בחופשיות וחווים תובנות חדשות.
זה כאילו הנפש יוצאת למרחב אחרי תקופה ארוכה של נוקשות והגבלה,
בדיוק כמו יציאה מחדש אל החופש הגדול
אז אמנם רובנו כבר מזמן לא נהנים מחודשיים חופש בשנה (לצערנו…)
אבל בעזרת הכלים של תרפיית המימדים אנחנו יכולים בהחלט להעניק לעצמנו "יציאה לחופשי"
ברמה עמוקה, כי כשמתירים את הקשרים הפנימיים, נפתח מרחב חדש לצמיחה, ספונטניות וחיות –
ממש כמו לשוב ולהתחבר לרוח הצעירה והמשוחררת של ימי הילדות.
כמטפלת בתרפיית מימדים זוהי המתנה שאני
מעניקה למטופלים שלי – ההזדמנות לחזור ולחיות את החופש הפנימי שלעתים נשכח במהלך השנים.
היש יותר יפה מזה?